שעת לילה מאוחרת / כולם מזמן הלכו לישון/ רק שאול ער קודר/ מרים לדוד טלפון / אולי תקפוץ אליי יא דוד / נפשי אגם שחור / תביא איתך את הגיטרה כי בין אצבעותייך אור…אז מה אתם אומרים ? דוד ושאול או שאולי בכלל אהוד ויוסי (בנאי ואלפנט) ? האם אלו שדות התות הנצחיים של הביטלס או גבעת התחמושת? לילה מול יום או ש.. אור מול חושך? מאניה ודפרסיה או שבכלל זהו פשוט המרחב היצירתי שבין הפליטים חסרי הבית (בדיסק הראשון) לקרוב (לבית שבלב) הדיסק השני?
המרחק שבין שיראז בפרס לשכונת הג'ורה בגבעתיים וממנה ללונדון, או חזרה לכביש המתפתל בין עכו לצפת?בית או עיר מקלט ? מיצרי הנפש או מרחביהם .. הכול ביחד וכל אחד לחוד.וואו !! וואו ! ועוד פעם וואו! איזו פתיחה ישירה(כמו שרק אהוד בנאי יודע) קלע לנו בול בפוני, עזבו פוני איזה פוני…(אהוד בנאי לא מבזבז זמן על פוני) הוא הולך ישר ללב .
הכל נפרש כאן לפנינו ב- 8 שורות קצרצרות ראשונות… שעה, אווירה, אטמוספירה…מתח בין זהויות…מסתורין, רגשות, חיפוש…ייאוש תקווה, י ח ס י ם… מה צריך יותר מזה מה ?. איזה סטורי טלר ענק הוא אהוד בנאי. והשיר שלו רק התחיל… הוא רק מתחמם …
משורריי הייקו יפנים (17 הברות בסך הכול) היו עוזבים אותנו כאן מזמן ועוברים לשיר הבא שלהם… שהרי מעגל אחד נפתח פה עם שאול ה-ער והקודר ומעגל אחר סוגר אותו ומרפא לו עם דוד הג'ינג'י תכול העיניים שמגיע לנחם אותו בנגינתו, מה שהיום נקרא שירה מקודשת. החושך והאור דרים כאן בכפיפה אחת בדיוק כמו בנפש האדם כמו בחיים היין והיאנג . טאו= הריקנות המלאה .
בנאי כותב ושר את השיר במלעיל ועל ידי כך מייצר באופן מידי קפיצה בזמן לימינו אנו. אפילו עוד לפני ששאול משתמש בטלפון הוא מאניש את ההקשר התנכ"י בלי יותר מדי תיאורים, לא מבזבז זמן… מלעיל במקום מלרע ואנחנו כאן ועכשיו בום!! . נסו להרגיש על השפתיים בגוף… בבטן את השינוי כשאתם מבטאים את שאול ופעולותיו (חושך מצוקה ) מול דוד..אור..אוויר,פ ת ו ח.
מערכת היחסים בין שאול לדוד היא סבוכה ומלאת סתירות ועל כן מן מהמרתקות שבסיפור התנכ"י. את האקורד הראשון שלה מהווה הקרב המפורסם עם עמלק שבו בניגוד להוראת שמואל הנביא (שלא להשאיר ממנו שריד וזכר ) חומל שאול על הבקר והצאן וכן את אגג מלך עמלק, שאת הריגתו הוא רוצה להעניק לשמואל מתוך כבוד אליו. מדוע לא קיים שאול את שנדרש? לא מספרים לנו…כנראה שרצה לקדש שם שמיים באופן מיוחד – להקים איזו אנדרטה גדולה בכרמל ולעשות טקס מרשים בגלגל, אירוע שיאדיר ויפאר את ההישג הגדול של מחיית זכר עמלק.
שמואל שעם עלייתו של שאול מאבד מכוחו הפוליטי (הופך להיות למספר 2) מחפש מאותו הרגע בעיקר להכשיל אותו . לא בלתי סביר לשער ששמואל בחוכמתו כי רבה היא נתן מלכתחילה לשאול ציווי שידע שלא יוכל לקיים … אבל שאול כמו שאול מנצח את הקרב ורץ כולו עוז ועזוז לקראת שמואל לבשר לו על הניצחון רק שבתמורה מה הוא שומע ממנו? שיקרעו מאליו את הממלכה ולא אך זאת אלא יתנו אותה ל"רעו הטוב ממנו !!".
וואו !!! יש לכם את זה ביותר קשה… מתסכל… בלתי מתחשב… אגואיסטי.. אגוצנטריא ל י ם מילולית ונפשית.
בחייאת ראבאק בן אדם כולה הלך לחפש אתונות , לא ביקש להיות מלך לא יודע מה זה בכלל?? אתה לקחת אותו מן הצאן… ומשחת אותו למלך לא שאלת אם זה בכלל מתאים לו התעלמת ממנו לחלוטין רק שלא ציפית שהוא גם יצליח בזה. עכשיו משהצליח מה שנשאר לך זה להכשיל אותו אבל בצורה הכי קשה הכי פוגעת ומשפילה. שמואל חושף למעשה את ערוותו הנפשית של שאול בפני כל לוחמיו אלה שהלכו אחריו בעיניי עצומות כשמלכותו עודנה בטיטוליה. סוף המשחק …קלעת שלשה על הבאזר וניצחת במו ידיך את הקבוצה היריבה האולם מלא מפה לפה הקהל מריע.. מעודד…צוהל…אתה מלך העולם רק שמול המיקרופון הפתוח עומד המאמן שלך שחייב לך! את הניצחון ואומר ומכריז לפני קבל אולם, טלוויזיה וקהל שלא רק שאתה שחקן גרוע שלא ממלא אחר ההוראות אלא שבשנה הבאה יביאו מישהו הרבה יותר טוב ממך … אתם הבנתם את זה ברוך???
מאותו הרגע מתעוררים למעשה השדים הרדומים אצל שאול ואט אט ככל שהסיפור ממשיך הם תופסים חזקה על נשמתו… צעד צעד עד שהם מכניעים אותו לגמרי וצובעים את נפשו בשחור. מה יש לנו בעולם אם לא הידיעה ? ושאול …שאול מסתובב עכשיו בעולם בחוסר ידיעה מוחלט. מי זה רעו הטוב ממנו ? מי זה יכול להיות לעזאזל? ומה הוא אמור לעשות בכלל בקשר לעניין הזה ?? זה הרי כמו יתוש שמזמזם לך כל הזמן באוזן בזזזזז …ולא נותן לך מנוחה, לא מרפה ולא עוזב מנקר ומנקר, טורד ומטריד, רק מהמחשבה על זה אני משתגע.מה הפלא שאתה מוכרח למצוא משהו בשביל להירגע או במקרה שלנו מישהו שירגיע אותך… ואף מובן לחלוטין שאתה עכשיו תתאהב בו עד כלות… ממש תתמכר אליו. הרי איך אפשר אחרת כשמעליך רובצת עננה כבדה כזו?? כל כך כבדה שבאותה נשימה ברור שמי שיסיר אותה ולו רק לכמה שעות יהיה בשבילך הכל!! כולל מע"מ.
ודוד … כשהוא מזומן אל שאול בפעם הראשונה לנגן לו …הוא כבר יודע הג'ינג'י תכול העיניים הוא כבר יודע שהוא עתיד לרשת אותו, שמואל כבר משח אותו, כבר בישר לו. אי אפשר להאשים את דוד בשלב הזה אבל זה לא פייר ! זו מערכת יחסים שמלכתחילה לא מתחילה בקווים ישרים ועל כן ! היא כה מרתקת. כי אין ! באף סיפור דבר שהוא יותר מעניין מיחסים אין ! הכל זה יחסים.
תחילת הקשר בין שאול לדוד אהבה גדולה, קרבה ונתינה יחסים שבין אב רוחני ממלכתי צבאי לבין מוסיקאי ורועה צאן נעים זמירות (הרי לכל בעל הון ושררה לכל מנהיג מני אז ועד היום יש את האמן המועדף עליו) וכזה בדיוק היה דוד לשאול בהתחלה.המשכה לאחר סיפור דוד וגוליית כשדוד מתגלה כעז נפש, חכם, וגיבור חיל ואז שאול חפץ ביקרו פעמיים כי טוב. אחת בשל זמירותיו ושתיים בשל מלחמותיו.בשלב הבא גם ילדיו של שאול מתאהבים בדוד אחת אחרי השני… יהונתן (שם מקסים) ראשון ולאחריו מיכל שתאהב אותו עד סוף ימיה. ואחריהם גם הצבא נוטה לו חסד .איזו אידיליה יש לנו כאן לכאורה…פשוט מושלמת אבל רק לכאורה כי ברקע כל הזמן ישנה הנבואה המהדהדת הזו של שמואל שמטריפה את שאול ככל שדוד הולך ומתגבר…שניהם נעים יחד על אותו ציר זמן בד בבד ושאול עוד לא יודע הוא לא יודע… עד שהוא שומע ומבין…"הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" אז יורד לו בפעם הראשונה האסימון רק אז .
זה בכלל דוד …דוד אהוב ליבי מי שמנעים זמירותיי… אותו האחד שמכיר אותי יותר טוב מכולם כי הוא נמצא לידי במצבים הכי קשים שלי רק הוא… "ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה" גבירותיי ורבותיי מ ה פ ך !.מאותו הרגע ואילך מנסה שאול להורגו ודרכיהם רק הולכות מתרחקות ואילו העם בשלו : "וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד". עם סיומו של המאבק הגלוי בינהם, השניים נכנסים לעימות נוסף .. מוסווה: כלפי חוץ מקרב שאול את דוד רק שבתוך תוכו הוא ירא ממנו. שאול מסלק את דוד מעמו, ונותן לו תפקיד של פיקוד צבאי.
"דוד מתחמק משאול / אבל שאול לא מוותר" ..אבל גם הניסיון הזה של שאול נכשל ,דוד בא במגע הדוק יותר עם העם, ואהבת העם אליו רק גדלה והולכת. שאול שוב לא מוותר ומנסה בדרכי עקיפין: הוא מציע לדוד את בתו הבכירה מרב ואחר כך, כאשר מיכל אוהבת את דוד מציע לו את מיכל לאישה – וכל זאת כדי שיפול ביד פלשתים. כמה נורא! המלך בוחר חתן לבתו, לא כדי לקבלו אל משפחתו, אלא כדי להביא לידי מותו ולהביא אלמנות לבתו.גם התכסיס הזה לא מצליח. שאול רוצה לאבד את דוד והוא מאבד את מיכל: מיכל מעדיפה את דוד על פני אביה.שאול מנסה למשוך את יהונתן לצדו. והוא מאבד גם את אמונו של יהונתן. שמעדיף את דוד כידיד על פני אהבת אביו.
הקרב נערך עכשיו בגלוי. שאול מתחיל לרדוף את דוד. אבל הספק ממשיך לענות את נפשו: האמנם דוד הוא "רעו הטוב ממנו"? אם כן-יומת אם לא- למה יהרגנו ויהרוס עמו את שני ילדיו?! הספק המנכר "נפשי אגם שחור " (אוי כמה שזה יפה) והאוכל את נפשו של שאול, מסביר לנו את התנהגותו מלאת הסתירות.
שאול מנסה לשכנע את יהונתן להרוג את דוד. כאשר יהונתן מדבר בעד דוד, הופך שאול שוב את עורו, "וישבע שאול, חי ה' אם יומת". אבל הספק ממשיך להציק, ושאול ממשיך לענות את נפשו: ואולי, אם לא יזכה לבן שיירש את כסאו, יזכה לפחות לנכד שיירשו…אולי…"שאול מבפנים קרוע/קרבות בתוך בטנו/אוהב-שונא, ומקנא/מכור לחברו""דבר אפל נופל/ השד חוזר להשתולל /סכין נזרקת באוויר/ פתאום יש בין השניים קיר" . קיר מחיצה החוצץ בין שני הגיבורים כמילה נרדפת לחומות של שתיקה של אין דיבור. אבל שאול כבר ממזמן מכור!
מכור ועל כן לא יכול בלי דוד המואר הזה עם הניצוץ האלוקי שכל מי שפוגש בו מתאהב בו כולל בונה עולם בכבודו ועצמו אז איך יכול שאול לעמוד מולו..?עד כמה דוד נשגב אומר לנו אהוד בשורה הנפלאה :"כשהוא פורט על המיתר/ הזמן זורם לו לאחור " זו היא למעשה קריאת תגר על סדר העולם לא פחות …הזמן לא רק עוצר אלא זורם לאחור ואז יש אור על האגם השחור והמשיכה הזו לאור או לאש של הג'ינג'י האדום הזה חזקה בהרבה משאול.ובהקבלה לזמננו מתארת גם קנאה מוזיקלית בין יוצרים ונגנים. כשהאחד מצליח והשני נשאר מעט מאחור.. ומעיין היצירה המשותף יבש! ההצלחה של האחד כמו כילתה למעשה את היצירה המשותפת. כשממרחק הזמן כל אחד הלך לכיוון אחר.ולך תדע עכשיו מי פה שאול ומי דוד ?
רק שבין שאול ודוד (ובינינו זה לא כוחות ) שאול מצר על התקפי הזעם שלו מוחל על כבודו ושב וחוזר…"בוא שוב לנגן לי דוד / קח אותי לכוכבים ..(הן רק אתה יכול)..בוא שוב לנגן הלילה…./ שיר געגועים."לאז …לפעם… לפני הקנאה, לפני אבדן התמימות… כשהיינו קרובים… כשאהבנו באמת כאילו היינו שני רעים הרועים בשדה …
אני מקשיב לשורה הזו צורח אותה בגרון ניחר!! ומרגיש אותה בבטן, בקרביים היא כולה א מ ת טהורה של כותב ענק, שנס ונמלט ומחפש עיר מקלט. ובדרך לשם מוצא את האמת שלו בהתחלה לצד פליטים כמוהו שמחפשים להם בדרכם את הבית אותו הם מוצאים אז ביחד איתו ביצירה המשותפת הראשונה שלהם.
אהוד בנאי נדד שנים בין גבעתיים, ללונדון, כרתים, וראש פינה חיפש את דרכו ובין היתר עבד שנתיים כפועל במה עם הגשש החיוור… בין היתר היה אחראי להביא לשייקה פיתה עם פלאפל למערכון שביתת רעב כל פעם ממקום אחר..יוסי אלפנט (זכר גיטריסט לברכה)מוסיקאי אוונגרדי בכל רמ"ח ושסה ("קצה כל אצבע קרן אור") חזר מאנגליה וכהרגלו חיפש את מקומו בסצנה המקומית , ז'אן ז'אק גולדברג הבלגי שגדל בקיבוץ לוחמי הגיטאות ושגם נפטר בינתיים (המתופף הצבעוני ביותר שהיה כאן) נצר לפליטי שואה היה המתופף שלהם..
אהוד סיפר שמהרגע שהוא פגש בו ז'אן פשוט התאהב בו ואמר לו בעברית מתובלת במבטא צרפתי כבד(סטייל פלאטו שרון) "מהיום אני נצמד אליך כמו עלוקה "… ואני מוסיף: "אוי אהוד בנאי כמה שאני אוהב אותך"!
אחרית …1050 לפני הספירה יום רביעי שעת בין ערביים מערת אוב בעין דור.. יום לפני קרב הגלבוע …שאול מעלה את שמואל באוב ושומע ממנו לראשונה :"ויקרע ה' את הממלכה מידך, ויתנה לרעך לדוד!" יום המוות הוא יום פתרון הספקות. כי עזה כמוות אהבה וקשה כשאול קנאה. יום אסוני הוא יום ששוני. האמנם ??.
עד כמה גדול אהוד כיוצר וככותב מלמדת גם העובדה שאין לשיר פזמון אלא רק מנגינה שחוזרת על עצמה ..כי אצל אהוד בנאי לא צריך פזמון בשביל להתגעגע. מספיק להיזכר ביוסי אלפנט.
יוסי אלפנט נפטר מדום לב , רגע לאחר שסיים לנגן וירד מהבמה, בהופעה במועדון הלוגוס בתל אביב, קצת אחרי חצות ב-6 בספטמבר 1991. בן 32 היה במותו.זאו זאק גודלדבג "(מון אמי) חי לנצח במרסיי/ בחדר חם מלא עשן /עם אוסף של עטים וכובעים/ מרחף מעל לזמן" …נפטר ב 2006 ממחלת הסרטן בצרפת. בן 51 הוא נקבר בקיבוץ לוחמי הגיטאות. https://youtu.be/_XRalxVwjk.
