מזל טוב שייקה לוי בן 82.
השנה היא 1970 והמקום הכי מכובד וממלכתי, מדורת השבט…והקונצנזוס הגדול.. הוא לא אחר מפסטיבל הזמר והפיזמון במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. מה שמזוהה יותר מכול עם המנחה יצחק (צחי ) שמעוני ועל כן נקרא גם ה -"פסטיבל של שמעוני".
האגדה מספרת ש-"פשנל "(מלך ההפתעות ) מביא לגששים שיר שהתגלגל לידיו די במקרה אחרי שאילנית סירבה לבצע אותו. נושא השיר אגב מתואר במדויק בספר שמואל פרק כג.את השיר כתב והלחין עקיבא נוף שיכתוב שנה אחר כך גם את הלהיט המפורסם:
"איזבל הייתה יפה ונוכרייה / בת מלך צידונים הייתה איזבל"(איזבול בפי הצידונים) שאגב היא אחת הנשים הצבעוניות, החושניות והמעניינות בתנך אבל לא לשם כך נתכנסנו הפעם.
הגששים שעד אז טרם הופיעו בטלוויזיה כי פשנל בנה אותם לרדיו ולא השכיל להבין עד הסוף את הפוטנציאל של המדיה החדשה, מתבוננים על מילות השיר ומשיבים לו:
"שמע אילנית בחורה חכמה, זה לא שיר מה שהבאת פה, זה… אי אפשר לשיר את זה ברצינות… אפשר רק לעשות את זה מצחיק. תגיד אתה נפלת על הראש? אתה רוצה שנעשה את זה מצחיק אצל שמעוני הכבד הזה בבנייני האומה בפעם הראשונה שלנו בטלוויזיה? אתה משוגע ? יוציאו עלינו חוזה".
פשנל כהרגלו מקשיב… ואז משיב : "ברור שאני רוצה שתעשו את זה מצחיק , הבאתי לכם את השיר הזה בגלל שהוא מצחיק ! אנחנו לא רק נעשה את זה מצחיק אנחנו נעשה את זה מצחיק וניקח מקום ראשון ונראה לכולם מה זה פסטיבל אמיתי! ושפסטיבל יכול וצריך להיות שמח מצחיק".
פסטיבל הזמר והפזמון נערך לראשונה ב- 1960 ועד לשנת 1969 שודר בהאזנת שיא (רעבה וערבה) רק ברדיו.על חשיבותו לזמרים ניתן להתרשם מהסיפור על "גבירותיי ורבותיי" אריק איינשטיין שהיה היחידי שזכה בפסטיבל שנתיים רצופות 65/66 עם איילת חן " הלכת בין עצי התפוח/ חייכת אלי שמש עולה אוושה בשיחים הרוח/ טללים לראשך עטרה" שעליו יגיד לימים ליוד קוטנר בראיון :"שו האדא ? שו האדא? אני שואל אותך…" וליל סתיו "עלי שלכת נושרים לאט / ורוח ערב לוחש בלאט / לך נערה זו מנגינה של סתיו".
כל זאת עד ש ב -1969 הוא שר בפסטיבל את "פראג " שכתב לו במיוחד יוצר צעיר בשם שלום חנוך, אבל מגיע אתו רק למקום ה-7. וכך ומאותו הרגע הוא מחרים את הפסטיבל לאלתר ומחליט שלא להשתתף בו יותר.אגב השיר הזוכה באותה שנה היה: "עלינו על מוקש/ צעק אז הפצוע/ אני כאן, לצידך/ ענה לו החובש."בלדה לחובש שכתב דן אלמגור ושר יהורם גאון.
השיר הזה שיהפוך עם השנים להמנון הסיום של קורס חובשים נאסר באותה התקופה להשמעה ברדיו על פי בקשת המשפחות השכולות למעט בימי זיכרון מטעמי רגישות שהרי בסיומו החובש נהרג. (ומה בין זה עם כל הכבוד ובין פסטיבל שאמור להוות חגיגה אמיתית ככתוב:"אני יכול לשמוח איך שבא לי/ וזהו זה החג ה א מ י ת י".
הגששים כהרגלם סומכים על פשנל מיישרים איתו קו אבל אומרים לו ששיר כזה מצריך כוריאוגרפיה (העמדה) ושואלים "מה הוא מציע" ?.פשנל שכמובן רק חיכה לשאלה הזו אומר להם בו במקום " יש לי בדיוק את האיש הנכון, בואו נלך לחבר שלי אורי זוהר שיסדר לנו את זה".
שעה חולפת ואורי זהר כבר מסתכל על המילים לא לפני שאומר להם: "רק רגע אחד אני רוצה לשאול אתכם באמת, מה אתם חושבים א נ י…י פ ה ?" "יפה יפה בטח יפה! " משיבים לו הארבעה. אורי קורא את הטקסט בקול רם ומכריז "טוב מה יש לנו פה..? שלושה חיילים שהולכים להביא מים לדוד המלך ושלכל אחד מהם קורה בדרך איזה נס … נו זה באמת יפה מאוד אני רק לא מבין למה באתם אליי מה אני (נס) פך השמן אתם צריכים ניסים "..
"איפה יש היום ניסים ? " שואל פולי "במחסן התחפושות של תיאטרון הקאמרי" (משיב פשנל ) וכל החמישה עושים את דרכם לשם.
במחסן התחפושות של תיאטרון הקאמרי מחכה להם " וואחד נס " בדמות 3 טוניקות של חיילי לגיון יווני מההצגה שרצה שם בדיוק אז ליסיסטרטה (מאת אריסטופנאס).אורי ופשה לא שואלים כמובן אף אחד ומעלימים את הטוניקות בציק וגם צאק. אורי זוהר יוצר את העמדה המפורסמת בעשר דקות ואז השלושה מבינים שרואים להם את התחתונים ואומרים: "שמע שיר מצחיק זה דבר אחד אבל התחתונים… מול כל המדינה נו באמת ..?"אורי זוהר לא נבהל ומשיב "מינורי ועדין " כדרכו :
"מה אתם מדברים ..? זה מצוין , זה מצוין שרואים לכם את התחתונים ושכולם ייכנסו לכם… אתם יודעים לאן…" "טוב שיהיה תחתונים" מסכמים כולם ומחליטים על 3 פעולות נוספות.
הראשונה – פעולת הסחה שאומרת שלחזרה הגנרלית הגששים יופיעו בבגדים רגילים בשביל לא לקחת סיכונים מיותרים עם השועל הוותיק שמעוני. השנייה – שבהופעה עצמה הגששים ישחקו את המשחק באופן כזה שהם כביכול לא יודעים שרואים להם את התחתונים ולמה הקהל צוחק ? מה שרק יוסיף לקטע.השלישית – ללבוש כולם תחתונים בהירות מאותו סוג וצבע. וכך לחזרה הגנרלית בבנייני האומה מופיעים השלושה כאמור בבגדים רגילים.
לשאלתו של שמעוני (שהתחיל להריח שמשהו שם עתיד להסריח) באלו בגדים אתם מתכוונים ל ה ו פ י ע ?" השיבו לו השלושה: "כמו תמיד … אתה מכיר אותנו שלושה גברים בחליפות שחורות".
רגע אחד לפני שעלו על הבמה השיר (הושר 8 במספר) שלמה צח השותף והבעל של אילנית ראה אותם בפעם הראשונה מאחורי הקלעים עם הטוניקות המפורסמות אץ ורץ למבצעים האחרים ואמר להם " חברה תקשיבו…הלך עלינו! אין לכם מה לעלות בכלל".
כשהגששים עלו על הבמה ההפתעה הייתה מושלמת שייקה אפילו נשא על כתפו אסל ועליו חמת מים (כמו המרגלים מהתנ"ך). הקהל התחיל לצחוק וככל שנמשכה ההופעה הצחוקים שהיו יחסית מהוססים בהתחלה רמו וגאו ..
כשהגששים סיימו לשיר הקהל לא הפסיק לצחוק ולמחוא כפיים עד כדי שאי אפשר היה להמשיך כרגיל את הפסטיבל. כותב השיר עקיבא נוף שנכח כמובן באולם רץ אל מאחורי הקלעים ונבח על הגששים : "מה עשיתם לשיר שלי ? מה עשיתם לי לשיר "?
שמעוני שחש (האמת די בצדק) נבגד…כמי שהונו אותו עת שמו אותו ללעג ואת הפסטיבל שלו לשנינה ניסה להסות את הקהל כשעלה על הבמה ואמר:
"אני מבקש להזכיר לקהל הנכבד…ללא שיישמע מזה שום דבר מיוחד ..שהפעם השירים הם שעומדים לשיפוט ולא איכות הביצוע…" אבל זה כבר לא שינה דבר זולת… הדירוג של השיר שלא הגיע בסוף (עקב כך) במקום הראשון, מה שגרם לנתק בין פשנל לשמעוני.
אגב במקום הראשון זכה השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ששר חייל וזמר צעיר איזה אחד בשם…שלמה ארצי שעלה לבמה ב…מדים של חיל הים.כותבת השיר הזוכה המשוררת תרצה אתר לא נכחה בטקס קבלת הפרס כי אביה המשורר נתן אלתרמן נפטר כחודש לפני כן .. ובדיוק על כך היא תכתוב את:
"כבר ערב האופק אדום ויגע/ אתה בוודאי לא יודע / אתה בוודאי לא שומע/ שהערב ערב חג" שיושר 3 שנים מאוחר יותר בפסטיבל של 73 על ידי מירי אלוני.
עד כאן הכל טוב ויפה זולת העובדה שהפסטיבל שודר בטלוויזיה וככזה מצא כמובן את לא אחרת מנעמי זמר שיר ושמר בין צופיו. נעמי שידועה הייתה בפתיל הקצר שלה ושסירבה בכל תוקף לכתוב לפני כן לגששים "אני ללהקה עם שם כזה לא כותבת שום דבר ! " אמרה לפשנל ב 1963 לא האמינה למשמע אוזניה."אני לא מאמינה מה הוא אמר עכשיו ? (טענה בפני דרי ביתה ) שמצחיק זה לא טוב …? אם לדוד המלך זה טוב אז עם כל הכבוד למר יצחק שמעוני".
וכך עוד באותו הלילה ישבה וכתבה לגששים שיר מחאה ותשובה בשם "למה צחקה מיכל "שמתאר את דוד הרוקד ומפזז לפני ארון הברית ואת דברי הביקורת של מיכל בת שאול כלפיו.
"כשהחג היה בארץ/ השמש בערה / כל העם עלה לרגל / ומילא את הבירה".
נעמי (כמו שרק היא יודעת ) שמה בפיה של מיכל את דברי המקטרגים כנגד ההופעה הלא ממלכתית כביכול של הגששים ומסיימת בעקיצה כלפי שמעוני במילים:"מאז אני יודע/ומאז אני שקט/לכבוד לי לשמח/להצחיק ולרקד.אז נגנו, נגנו לי הלאה/כינורות וחלילים/מה שטוב היה למלך/הוא טוב גם בשבילי".
השיר הזה יהיה האקורד הראשון לרומן בין נעמי שמר והגששים שיגיע לשיאו כ- 9 שנים אחר כך בתקליט שלם שיוקדש לשיריה.
פרס ישראל שהוענק לגששים בשנת 2000 לרגל 36 שנות פעילותם לא הוענק לפשנל (שהיה הלב של הגשש החיוור ומי שהמציא אותו) דבר שיצר באופן טבעי קרע בתוך הרביעיה וחלק מרכזי בהחלטה השרירותית הזו היה היותו של פשנל מרדן ממלכתי אנטי ממסדי.
הביצוע האלמותי של מים לדוד המלך זו דוגמא בולטת "לאנטי ממסדיות" של פשנל.מעין אצבע בעין לממלכתיות הכבדה שהייתה אז נחלת הפסטיבל אבל באותה נשימה אפשר וצריך לומר שהביצוע ה"צברי" המושלם הזה גורם לעין השנייה לדמוע מצחוק ומאושר.
ההיתוליות לא באה בשום שלב על חשבון ההרמוניה הווקאלית הנדירה של הגששים אלא רק הוסיפה לה. למעט אולי ירושלים של זהב אין שיר שהוא ישראלי יותר בעיני ממים לדוד המלך.לצפות בזה בבית ביחד עם ההורים ולראות את אבא בוכה מרוב צחוק…. מה עוד צריך הבן אדם…
באחת ההופעות של הגששים לאחר הפסטיבל נכחה באולם כבוד ראש הממשלה הגברת גולדה (אני מזו..ע..זעת) מאיר.מפאת כבודה של ה"נישומה" החליטו הגששים לא לבצע את השיר . בתום ההופעה היא נכנסה אל מאחורי הקלעים ושאלה בתמיהה "למה לא הופעתם עם התחתונים ?"
אז המון מזל טוב ועד 120 לשייקה לוי האחד והיחידי.
נ.ב – גרסת גברי בנאי טוענת שאורי זהר אמנם יצר את הכוראוגרפיה אבל כלל לא ראה את הטוניקות הן באו אחר כך. אולם כשהגששים הבינו שרואים להם את התחתונים הם התקשרו מיד לאורי ושאלו אותו "מה לעשות"? ועוד בטלפון הוא אמר להם(מבלי שכלל ראה).. "שזה מצוין שרואים להם את התחתונים".
אבל… אני אומר ש: לא הורסים סיפור טוב עם העובדות. https://youtu.be/lPiZQ5dA8-w
