מעשה בקבלן

מעשה בקבלן (סיפור קפקאי מקומי).

אילו רק היה יודע גיבור סיפורינו זה, הבחור האדיב ונעים ההליכות שלהלן ייקרא(הנישום) שמוצאו (כך סופר לי ) מאחד הישובים הסמוכים לעמק המעיינות , לאן יוביל אותו רצונו התמים להיוועץ בסוגיית פרנסה פשוטה למראה, ולמשמע בידידו עורך הדין "רב העוז" ייסוד סביר להניח, כי היה כומס מלכתחילה את רצונו זה , ולא היה נודע כי בא אל קרבו.

אך לא כך היא , כלל ועיקר, ועל כן ולשמחתנו, נולדה לה(יש מאין) מעשייה קפקאית וחביבה זו.

ובמה עניינה ? באדם פשוט ואף חרוץ כפיים , שיש אומרים, שאף מתגורר או מונח (תלוי איך מסתכלים על זה, או במי שמספר את הסיפור )באחד מיישוביו של עמק המעיינות.ושכל רצונו, בתוקף עבודתו, היה להגדיל את הכנסתו הצנועה, בדמותן של מעות נוספות, אותן יצרור אל כיסו, תחת שם התואר קבלן רשום, וכל זאת מבלי להפריע חס וחלילה את שלום הציבור.ומעשה שהיה כך היה, (ובאמת שהיה )…

ברצונו להתפרנס כקבלן מן המניין ,ואף למעלה מכך , בונה למחייתו הנישום, בתים ומבנים מבנייה קלה (ולא מסורתית) והנה ולאחר מספר שנים (בהן עסק במה שעסק ) ומתוך נטייתו הטבעית לגדול ולהרחיב את עסקיו כאחד האדם, הבין הנ"ל , שלשם כך הוא מחויב להיות רשום כקבלן מן השורה. אך אבוי… והנה כאן, צצה ועלתה לה בעיה ראשונה וממש לא אחרונה בסיפורנו זה .על מנת שיעלה בידו להירשם כקבלן מן המניין , על זה הנישום להעסיק מהנדס בשכר, והרי כלל ידוע הוא במחוזותינו, שהעסקת מהנדס במשרה מלאה כגון זו, כרוכה בתשלום משכורת מכובדת ועתירת הון שאין היא כלל דבר של מה בכך. הגם שעל אותו המהנדס להיות מועסק אך ורק ! במשרה מלאה.ואין ,וגם לא היה זה רצונו של אותו נישום מלכתחילה, למפרע , ובמתכוון.

לשם כך הוא ישב, וחשב בינו לבין עצמו ,והרהר בדבר… הכיצד אוכל להחיל על עצמי את הכלל הזה מבלי שאדרש חלילה להוצאות הכרוכות בו כמתחייב על פי חוק ?.ללא כל ספק פעולת חשיבה זו מוכרת היא כתופעה ישראלית מקובלת… כזו שאינה פורצת שום דרך יען כי ידועה היא ואף נפוצה במחוזותינו כמכת מדינה של ממש שאף זיכתה אותה לימים בכינוי הגששי המרשים , יעני ישרא בלוף שנאמר "אתם מדברים ככה ועושים ככה"…

הפך הקבלן הצעיר במחשבתו, הרהר ובדק , חשב וסרק ובאחת נדלקה אצלו נורת ההארה כשחש לפתע כמי שנחשף לאור נגוהות גדול בדמות בבואת חברו הקבלן הרשום, אותו האחד שמעסיק גם מעסיק מהנדס שכזה, ועל כן הוא גם מופיע כאחד מהקבלנים הרשומים. הנה אחושה ואמהר לעשות מעשה, ואשתמש אף אני ברישיונו של חברי זה, ובזאת תבוא לי הישועה ולציון הגאולה.כל זאת הריהו טוב ויפה, רק שבטרם ייפנה מיודעינו אל חברו הקבלן הרשום, החליט הנ"ל, לשאול ולהיוועץ בתמנון רב הזרועות, , חברו משכבר הימים , עורך הדין רב העוז למען תהה לה פנייה זו כחותמת גומי צנועה ותו לא להמשכו של זה התהליך .היות ואנחנו שנינו (פחות או יותר) מאותו הכפר חשב הנ"ל לעצמו , יותר מסביר להניח שיעניק לי ידידי המלומד , את ההכשר המפוקפק.

אך, אויה , לא כך היא כלל…ואף עיקר. למשמע השאלה /? קרי , הבקשה הזו ,נאלץ עורך הדין מרובה הזרועות להפנות את הנ"ל לשותפו הטרי ,הלא הוא חברינו המפורסם, עורך הדין רז אייזן, המתהדר אף הוא בתואר מומחה! לא פחות , לענייני הרחבות קהילתיות בקיבוצים. עורך הדין אייזן ישב באותה השעה כמדי יום ביומו במשרדו , (הדי מפוקפק כשלעצמו ) שבסניף "סי קפה" שבבית השיטה .למשמע הצלצול של מכשיר הסלולר שבידו ענה ,עורך הדין אייזן, לשיחה הנכנסת שבה תיאר באוזניו אותו הקבלן את השתלשלות הדברים כפי שנרשמו כאן ,עד עתה, ועד לאותו הרגע ממש.

לאחר שיחת טלפון קצרצרה שנערכה ביניהם, העביר לו רז באופן בטוח כאייזן (ברזל בשפת היידיש) מסר בזו הלשון: "הבט …(מלמל אייזן) אני אינני עוסק בזה ישירות, ובשל כך ועל מנת שתזכה ישירות, לשירות אותו אתה מעוניין לקבל יש לפנות לחברי המלומד עורך הדין אמיר אשל, שבשבתו כמומחה לענייני מקרקעין ,יושב במשרדו שבשדרות ארלוזורוב בעפולה, והוא באין צורך באחר יפתור לך בקלות יחסית את זו הסוגיה"

.עורך הדין אשל אמיר , אכן מומחה גדול הוא, ובשל כך עלה בידו ברבות השנים לצבור הון לביתו , ולפרוש ממשרתו הרמה , לרוב ימות השבוע , מה שמותיר לא אחת את ההימצאות שלו במשרד בזמן הפנייה כהימור לכל דבר, ותו לא.ואכן , לא הכזיב אותו אשל את הרפרטואר הנדיב שייצא לו , וגם באותו היום שהה הוא בביתו אשר בישוב הסמוך רם און ולא חלילה במשרדו.לשאלתו של עורך הדין אייזן האם ייאות לסייע? השיב ידידינו עורך הדין המלומד אמיר אשל "בוודאי! הרי בזה בדיוק אני עוסק ,סורו נא למשרדי ביום מן הימים ואזכך לכם את הסוגייה הזו עד למציאת הפתרון הדרוש לה".

נפנו להם השניים והלכו לדרכם שמחים וטובי לב. ומקץ שניים ימים , עלו ובאו כפי שנדברו , למשרדו של אשל אמיר עורך דין, מומחה ונוטריון.לאחר הגשה מנומסת ואדיבה , של קפה שחור משחור עם כי דלוח קמעה נאמר לנישום על ידי עורך הדין המומחה, והמארח כי הוא מודה לעורך הדין אייזן על שהביא לפניו את זו הסוגיה אך שבזה נסתיימה תרומתו(של עורך הדין אייזן )שהרי אין ביכולתו לסייע להם, כי לא בזאת הוא עוסק (אף לא בזאת) והרי לפיכך ובהתאם לכך, התפנה עורך הדין אייזן לעיסוקיו ,(מה שאומר) פרש הצידה וסר לעיון במרשתת החברתית אשר במכשירו הסלולר שלו, כולו תקווה שייעלה בידו להגריל איזשהו דייט זוטר ומיותר לאותו הערב ממש.כל אותו הזמן (שזה אומר 10 דקות ) ישבו השניים הנותרים והרהרו בסוגיה…

"תראה זה מעניין באמת מעניין…" אמר עורך הדין אשל (חמור הסבר )אך נעים ההליכות.. "אכן ,מעניין מאוד" "תראה…תבין … הבט..(מלמל אשל) אני אמנם מתמחה בתחום הקבלנות באופן כללי ,אבל לא ספציפית בשאלות פרופר כגון אלו אך ישנה לי הרגשה , שאני יודע בדיוק את מי לשאול בעניין הזה , המתן נא קטנטונת (ברשותך האדיבה), והריני מברר לך" .ממש כך וללא כל שיהוי מיותר , מיהר עורך הדין אשל וחייג במתכוון ובמופגן לחברינו עורך הדין הנערץ, טייקון הכספים וטוב המראה בן שמעון אליאב, אותו אחד שעד לא מזמן תפקד כמנכ"ל בהא הידיעה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ!. שהרי לבטח… מי אם לא הוא? ,יפתור לנו באחת את זו השאלה (כמי שהיה מופקד על מאות של בונים חופשיים ) בעוד שאתה הצעיר והדל במנשה, רק אחד אתה(הרהר עורך הדין אשל בינו לבינו).

העלה עורך הדין ונוטריון אמיר אשל ,על הקו את עורך הדין בן שמעון (שישב באותה שעה כדרכו בסושיה האקסקלוסיבית הסמוכה למשרדו),ולמשמע קולו של אליאב זה (הנמנה על טובי חברינו), עשה אף עורך הדין אייזן את שתי אוזניו כאפרכסת כמי שנכון להקשיב… (פעולה שכל המכיר אותו יודע כי היא איננה נכללת בסל השירותים אותו הוא מעניק ).לאחר ששמע את השאלה מעורך הדין אשל, שאף הוסיף כי לדעת האישית תיתכן פה מן הבעיה באפשרות הזו , השיב לו עורך הדין בן שמעון בזו הלשון: "תראה ..יש לי הרגשה שאתה צודק , אבל אני לא לגמרי בטוח, כי לא הרבתי לעסוק בזה לאחרונה , אבל, ברשותך המתן קטנטנה על הקו כשאיוועץ בידידי עורך הדין קובי פלקסר ביושבו כיועץ משפטי להתאחדות הקבלנים, וכמומחה בעצמו לרישוי, ואף לרישום קבלני (שהרי בזאת בדיוק עוסק העניין שלפנינו").

כרה עורך הדין אשל את אוזניו השתיים , וכך עשה גם ידידינו הקבלן הצנוע , ואף עורכי הדין אייזן, ובן שמעון בכבודם ובעצמם היו שניהם רוב קשב (באין אומר ודברים), למשמע תשובתו של קובי פלקסר זה.ואכן עורך הדין פלקסר ,אף הוא ,המומחה בהא הידיעה, לא הכזיב כשאמר מעברו השני של הקו…"תראו, תבינו, שורו נא והביטו… אני לא ממש עוסק בזה ביום יום, אבל אני יכול לשאול את פי "הגבורה" עצמה , בדמות רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון פילדמרשל אילן אליהו בכבודו ו ב ע צ מ ו!! יען כי לדעתי אין מי שייטיב לדעת זאת ממנו".

וכך עשה … חייג לאותו אדון אליהו והציג לפניו את השאלה בעניינו של הקבלן הצעיר ובאחת נענה, "שאין הוא יכול לעשות כן מכיוון שהחוק לא מאפשר זאת, אני מקווה שהייתי לכם לעזר".(חתם בנימוס את השיחה פילדמרשל אליהו) ושב לעינייניו היגעים.

אחד אחד נסגרו להם כל הטלפונים כולם… כאמור ראשון הניח את האפרכסת עורך הדין ורשם הקבלנים מטעם משרד הבינוי והשיכון, "הגבורה" בכבודה ועצמה, פילדמרשל אליהו אילן , אחריו נפרד מהם אחר כבוד גם עורך הדין פלקסר ביושבו כיועץ המשפטי של התאחדות הקבלנים, שנפנה ושב לעיסוקיו, אחריהם עשה זאת עורך הדין בן שמעון אליאב שהוסיף שהוא שמח על שעלה בידו לעזור(והארה ללועו במיידי עוד נתח טרי ועסיסי במיוחד של סשימי טונה ), ואחרון חביב סגר את האפרכסת הנוטריון ועורך הדין אמיר אשל, ואף עורך הדין (המומחה להרחבות בקיבוצים) רז אייזן שב (תכף ומיד)לעסוק בענייניו הפרטיים שבמרשתת החברתית.

או אז הישיר עורך הדין אשל את מבטו לעבר הלקוח הנבוך שמולו , ושידר לו ידיעה בזו הלשון: "תראה זה בדיוק כמו שחשבתי מלכתחילה, אנחנו לא יכולים לעזור לך בזה , החוק איננו מתיר זאת.ובנוגע לחשבון, עלות הפגישה היא 650 שקל לא ! כולל מע"מ וכולי תקווה שהייתי לך לעזר".

רשם הקבלן הצעיר והנבוך את ההמחאה , נפרד ללא אומר מ650 שח לא כולל מע"מ , נפרד לשלום, מעורך הדין אשל, ואף מעורך הדין אייזן ויצא לדרכו לא שמח וכלל לא טוב לב.ויש אומרים , כי עד היום , ולאורך הירקון הציפורים שרות על יואל משה סלומון….