ביוני 2013
מכרתי את הביסטרו בר האחרון שלי (על הנהר) והחלטתי לצאת לדרך חדשה אל הלא נודע.
כל הידע המקצועי שהיה לי עד אז נגזר מתחום הבילויים והמסעדנות בלבד. תחום שאפילו שנחשבתי למעולה בו מבחינה מקצועית, בתוכי הרגשתי שאני לא מסוגל יותר להמשיך ולעסוק בו.
אפילו לא דקה אחת נוספת! (עד כדי כך).
או במילים אחרות(רוחניות יותר) את המחיר שזה גבה ממני לא הייתי מוכן להמשיך ולשלם.
(אילו רק הייתי יודע)…
כשנה לפני מכירת העסק התחלתי הולך ומעמיק בעולם הרוח. קראתי באדיקות ספרים של מורים רוחניים , תרגלתי מדיטציה על בסיס קבוע ובעיקר פינטזתי על חיים שלווים יותר, שקטים , שונים…כאלו שנכונים לי.
אל ההכרה חלחלה אט אט התובנה שלמעשה חייתי י שקר ארוך ומתמשך במרבית חיי הבוגרים. (שקר ארוך ומתמשך.. )
כ-18 שנים רצופות הייתי בעלים של מקומות בילוי ליליים שעיצבו אז את אופיי ושלמעשה אף הגדירו אותי אותי כאדם.
כל זאת מבלי ששמתי לב שאני בעצם הולך ומתרחק מהמהות האמיתית שלי. ממי שאני באמת.
הפער הזה שנוצר, בין מי שאני למי שביקשתי להיות גרם לי לתחושת חוסר סיפוק המלווה במתח תמידי וחוסר שקט אובססיבי שניסיתי להרגיע על ידי צריכה יום יומית כמותית של סמים (ובעיקר) אלכוהול.
עד שלבסוף גם זה כבר לא הספיק.
הקושי העצום שלי להיפרד, מהעסק שלי ומצורת החיים שסיגלתי לעצמי היה כמעט בלתי אפשרי יען כי לא הכרתי אז דרך אחרת , או אני אחר, זה מי שהייתי! ומה שכל השנים רציתי והתחייבתי להיות. (ככה לפחות סיפרתי לעצמי ).
לא היה לי מושג קלוש מה אני הולך לעשות? איך ייראו חיי וממה אני עתיד להתפרנס? הלכתי שבי אחר המשפט שכשאמצא מה שהלב שלי רוצה לעשות אז הראש כבר ידאג שאתפרנס ממנו.
האמנתי בזה בכל ליבי ואני מאמין עדיין .
כחצי שנה לאחר מכירת העסק יצאתי להודו ל"מסע שלי אחר האמת" כך קראתי לו. האמנתי שבהודו אמצא את המורה הנכון או הסמכות הרוחנית הנעלה שתדליק אצלי באחת את האור הפנימי שלאורו אלך ואפסע בחיי.
הייתי מוכן לעשות הכול בשביל זה ה כ ו ל !!! ה כ ו ל !.
התגוררתי באשרמים והשתתפתי במגוון רחב של סדנאות רוחניות עם טובי המנחים בעולם. זכיתי לשהות ליד אנשים קדושים ולהבין מהי הכרה שקטה ויציבה.
חוויתי משברים גדולים כמו גם עליות שמחה נדירות אבל בסוף חזרתי הביתה… לבד… ללא התשובות שחיפשתי ומהר מאוד הרגשתי שוב מתוח, חסר שקט ולא מסופק.
לאחר כשלוש שנים של חיפוש מתמיד נכנעתי לבסוף לתכתיבים הישנים וצללתי שוב לעסקי המזון , פתחתי עם שותף מקסים עסק למזון מהיר שהדבר היחידי שבאמת
היה בו מהיר זו המהירות שהתייאשתי ממנו. אבל לא ויתרתי.
כשלוש שנים לאחר פתיחת העסק מצאתי את עצמי שוב באותה נקודה מוכרת שבה אני מרגיש כאסיר, אזוק על ידי הגחמות שלי ושוב כל אותם שדים אפלים מן העבר צצו ועלו (שהרי הם לא באמת עזבו מעולם).
בעקבות המלצה של ידידה קרובה החלטתי להתמסר לטיפול פרטני (גוף נפש) שמטפל בטראומות מן העבר וכאלו מסתבר היו לי לא מעט.
כבר אחרי שני מפגשים משהו קרה , הפקק נשלף , החסימה הוסרה והכל התפרץ ממני בבת אחת, אמות הסיפים שלי נרעדו וכל היציבות היום יומית שלי התמוטטה.
נכנסתי למשבר עמוק וקשה כמותו טרם ידעתי, הבטחתי לעצמי ברגע אחד של בהירות שאם אני יוצא ממנו חי! זה קודם כל בשביל לספר!!
לספר למרות הבושה הגדולה , לספר על אף הקושי שבחשיפה והמבוכה שבעקבותיה ואולי אפילו בגללם.
יצרתי את ההרצאה "סערה בתוך ביתי " המבוססת על סיפור חיי
ואת הספר "סערה בתוך ביתי- יומן משבר" שחלקים ממנו אני מפרסם כאן.
אני מזמין אתכם לקרוא ולהרגיש דרך המילים שלי את העוצמה הנלווית לחשיפה.
החשפיה נותנת כוח פנימי עצום, היא מרפה, משחררת ומקרבת אותנו לאמת הפנימית ,למהות האמיתית שלנו כאנשים.